<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן שע"ח</h1>
<h2>דף מו:</h2>
שאלת נהגו טבחי מקומנו להתיר סירכא העולה מן האומה לדופן אם יש סימן מכה בדופן, ויש קצת מן התלמידים תמהים על אי זה דבר נשענו בזה לפי השגת דעתנו לא מצאנו התר מכה אלא באומה הדבוקה לדופן אבל לא בסרוכה. וגם הר"מ ב"מ ז"ל שאנו סומכין עליו בכל הוראותיו שם הפרש בין סרוכה לדבוקה, כי בסרוכה כתב [פי"א משחיטה ה"ח] אם נמצא(ת) חוט יוצא מן האום של ריאה לאי זה מקום שימשך אפילו כחוט השערה אוסרין אותה, ובדבוקה כתב [שם פ"ז ה"ה] האום של ריאה שנמצאת סמוכה לדופן חוששין לה שמא נקבה (ומפרקינן) [ומפרקין] אותה מן הדופן ונזהרין בה שלא תנקב אם נמצאת נקובה ונמצא בדופן מכה במקום הנקב תולין במכה ואומרין אחר שחיטה ניקבה כשנפסקה מן המכה ואם אין מכה בדופן בידוע שנקב זה בריאה היה קודם השחיטה, זה לשונו ז"ל. ועתה הודיענו אם יש סמך למנהגנו בדברי גאון או רב הראוי לסמוך עליו. תשובה דבר זה תלוי באשלי רברבי והלכות מרובות ואילו באתי לכתוב לך הכל וטענותיו וראיותיו בין לאסור בין להתיר יארך הספור מאד אבל אני מקצר ועולה. דע כי יש מחלוקת ישנה בין חכמי הדורות בטעם הסירכות, יש אומרים שהוא מחמת שנקבה הריאה שאין סירכא בלא נקב, ולפיכך סירכה תלויה אסורה ואפילו עולה בנפיחה ומשום שהסירכא נידונת משום קרום וקרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו כלום. ולענין זה אפשר בדרך הריחוק שיהא הפרש בין סרוכה לדבוקה כדברי הר"מ במז"ל. אבל יש אומרים שיש סירכא בלא נקב ואין טעם איסור הסירכות אלא מפני שהיא עתידה להתפרק מתוך שנופחת כל שעה כמפוח. ולפיכך כשהיא מגב לגב או אפילו מגב לחתוך טרפה אבל כשהיא מחתוך לחתוך כשרה לפי שאינה עתידה להתפרק שאין החתוכין נמשכין ומתרחקין זה מזה דרך נפיחתה. ובשיש מכה בדופן שאנו מתירין [מ"ח ע"א] היינו משום דכל שיש מכה בדופן תולין גידולה ויציאתה מרירי המכה שהיא לעולם משלחת רירין בטבעה והלכך אם תתפרק מחמת נענוע הריאה מצד המכה תתפרק ששם הוא רך יותר, והוא שלא תצא הסרכא כלל חוץ למכה לפי שכל מקום שתסתרך חוץ מן המכה היא נדבקת יותר בחוזק וכשתתפרק מצד הריאה שהיא רכה תתפרק, וזהו שאנו אוסרין אפילו נסרכה לדופן או לטרפשא דליבא ושאר המקומות. ולפי זה כל סירכא תלויה מותרת, וכל שנסרכה אסורה חוץ מסרוכה במכה. ומזה יראה שאין הפרש בין סרוכה לדבוקה אלא כל שיש מכה בדופן והיא סרוכה כולה במכה כשרה. ואנו אין אנו נוהגין להתיר אלא הדבוקה אף על פי שנהגו להתיר התלויה. ואתם דעו לכם על מה אתם סומכין לאסור או להתיר. הנה כתבתי לך בתכלית הקצור שיכולתי לקצר.
